ד"ר ארנסט פרסר

נ"ל ד"ר ארנסט גבריאל פרסר ז"ל (1894-1979) 
נולד בשנת 1894 במונרכיה האוסטרו-הונגרית. הוא למד בבית ספר עממי יהודי ואחר כך סיים גמנסיה קלאסית מן המחמירות ביותר, בה לימדו פרופסורים שהיו כמרים. השתתף במלחמת העולם הראשונה בחזית הרוסית והאיטלקית ושם נפצע.את לימודי הרפואה למד ד"ר פרסר באוניברסיטאות של בודפסט, פראג וברטיסלבה. תקופת לימודיו הייתה משולבת עם פעילות ציבורית יהודית. בברטיסלבה היה בין מייסדי קבוצת סטודנטים יהודיים בשם "אחדות", בה שימש תחילה כמזכיר ואחר כך כיושב ראש. בעזרת הקהילה היהודית בברטיסלבה ובעזרת הג'וינט הקימה "אחדות" מנזה אקדמית יהודית וקרן מלגות עבור סטודנטים יהודיים מפולין והונגריה, אשר עקב ה"נומרוס קלאוזוס" לא יכלו ללמוד בארצותיהם.
הסטודנטים אשר נהנו ממלגות הקרן התחייבו להחזיר אותן לאחר שייסימו את לימודיהם ויתבססו מבחינה כלכלית, ואכן - כפי שמספר ד"ר פרסר בגאווה - תשעים אחוז מהם עמדו בהבטחתם ועל ידי החזרת חובם לקרן איפשרו את המשך פעילותה במתן עזרה לסטודנטים יהודיים. את הכספים לקרן המילגות גייסו ד"ר פרסר וקבוצתו על ידי אירגון נשפים. ההזמנות לנשפים אלה הופצו ע"י אנשים נכבדים בין השמנא והסלתא של ברטיסלבה, ובראש וראשונה בין הפרופסורים ואנשי סגל האוניברסיטה.

אחרי שהשיג את הדוקטורט, עבד ד"ר פרסר במשך 5 שנים כרופא בבית החולים בעיר ניטרה ואחר כך שימש כרופא ממשלתי-עירוני באותה עיר. באותה תקופה הוא נבחר לכהונת מזכיר התאחדות הרופאים המחוזית.
בשנת 1939 נכבשה צכיה על ידי הנאצים וסלובקיה הייתה למדינה עצמאית - כביכול בהשפעה גרמנית ברורה.בתור רופא ממשלתי -עירוני, היו לד"ר פרסר קשרים טובים עם הפקידות הסלובקית והוא ניצל אותם כדי לעזור לאוכלוסיה היהודית.
בשנת 1942, החלו הגרמנים בשילוח היהודים למחנות וראשונים היו הצעירים. לד"ר פרסר נודע כי 200 בחורי הישיבה בניטרה עומדים להישלח ראשונים. הוא הצליח לשכנע את הרופא המחוזי להכריז על הישיבה כנגועה במחלה מדבקת ולתלות כרזה מתאימה על השער. במשך הלילה הבריחו ד"ר פרסר וחבריו את כל בחורי הישיבה להונגריה, שם היה עדיין מצב היהודים טוב יחסית.
בשנת 1943, הצליחו שני צעירים לברוח מאושוויץ והם הגיעו לניטרה. בזרועם היה מספר הקעקע הנאצי והוא סיכן אותם בבריחתם. חתנו של רב העיר הביא את השניים אל ד"ר פרסר אשר סילק את המיספרים בניתוח קטן. שני הצעירים היו הראשונים אשר הביאו את האמת האיומה על הנעשה באושוויץ. ד"ר פרסר וחבריו לקחו את השניים לברטיסלבה ושם הפגיש אותם המרכז היהודי עם נציגו של האפיפיור כדי שיספרו לו על מעשי הזוועה של הגרמנים באושוויץ. הדיווח הועבר לוותיקאן, אך עמדתו של האפיפיור ידועה לדראון עולם.
בשנת 1944, כבשו הגרמנים את סלובקיה ואז הגיע גם תורו של ד"ר פרסר ורעייתו להישלח לאושוויץ. רעייתו של ד"ר פרסר נרצחה מיד בתאי הגזים והוא הצליח להישרד עד הגיע יום השחרור.
הוא חזר לעירו, אולם התושבים אשר "ירשו" את בתיהם ונכסיהם של היהודים , קיבלו אותו ואת יתר הניצולים באיבה מופגנת.
כדי להגן על שארית הפליטה, התארגנו היהודים בארגון כלל ארצי של נרדפים מטעמי גזענות וד"ר פרסר, שהיה בין מייסדיו, נבחר יושב ראש.
למרות שד"ר פרסר חזר למשרתו הקודמת, ואף הוצע לו קידום משמעותי, הוא החליט לעלות לישראל אשר זה אך קמה כמדינה עצמאית.
בשנת 1949 הגיע ד"ר פרסר ארצה ושוכן תחילה במחנה העולים שער העלייה ואחר כך במעברת רעננה. הוא התחיל לעבוד בכפר סבא ואת חבלי הקליטה הקלו עליו בין היתר הרופאים ד"ר פרוינד ז"ל וד"ר גרינבאום ז"ל.
שטח פעילותו של ד"ר פרסר הייתה מעברת כפר סבא הערבית, עם אוכלוסייה מגוונת שכללה עולים יוצאי טורקיה, פרס, מרוקו וארצות אחרות, אולם למרות קשיי השפה רכש לעמנו במהרה מוניטין כרופא מעולה, שנהנה מאמונם של החולים, יהודים כערבים.
ד"ר פרסר היה נשוי למרגריטה (לבית רוכברגר) במשך 30 שנה.
מרגריטה הייתה פעילה מאד בארגון האופן הפנימי של הרוטרי ושימשה כנשיאה ראשונה במשך שנתיים בשנים 1976/78
מרגריטה היא זו שהנציחה את בעלה בקרן המלגות.
פעילות ברוטרי:

הוזמן למועדון ע"י נ"ל ישראל גוטמן והיה ממייסדי המועדון בשנת 1960.
נשיא המועדון בשנת 1964/65

מקים קרן המלגות ב 1964 .קרן המלגות של מועדון רוטרי הייתה בת טיפוחיו הקרובה לליבו של ד"ר פרסר וכאות הערכה והוקרה היה נבחר מידי שנה בתור יושב ראש ועדת קרן המלגות, ושימש בתפקיד זה עד יום מותו.
מועצת עיריית כפר סבא, בשם תושבי העיר העניקו לד"ר פרסר את סיכת הזהב של כפר סבא, לאות הוקרה והערכה עמוקה לפעילותו. נפטר בסוף יוני 1979.

                                                                                             בית העלמין נורדאו בכפר סבא

                                                                                                       יהי זכרו ברוך